Guarda oraNel CinemaPrestocinemaLycosNotizieTrova MovieCommenti
Film
cinema
Guarda istantanea
Notizie
Rimorchi
Televisione
Comunità
Il mio
Di Più
Login
recensioni SfogliaRisultati 1 - 20 Da 1,000
Data di rilascio:
  fino a  
Ne Le Dis Personne Uno (2006)
איזה יופי של מותחן צרפתי, בטעם של פעם ועושה חשק להתחיל ולקרוא את ספרי הרלן קובן. רק שמעתי על הסופר הזה, אבל הבנתי שמדובר בסופר מצוין, אשר כתב ספרים מותחים ונהדרים וזו הייתה ההזדמנות האישית שלי להתגלח על העניין הזה.

עוד משכו אותי אל הסרט היו הכוכבים שלו (פרנסואה קלוזה המוכר מ"מחוברים לחיים" וקריסטין סקוט תומאס, שמוכרת מכל מקום אפשרי) והבמאי שלו גיום קאנה הנהדר, שהוא גם שחקן נפלא (ממש לאחרונה גילם דמות משנה ב"התקופה היפה בחיי" הנהדר).

התקציר כאן מגלה לא מעט, כאשר סיפור רצח מתעורר לו שמונה שנים לאחר המקרה המדובר. מספר רמזים וסודות שלא אמורים להתגלות צפים ועולים אל מעל פני השטח ומנערים את האבק מחקירה שכבר נסגרה לפני כמעט עשור.

הסרט אמנם מותח את עצמו קצת מעבר לגבולות השעתיים וישנם מקטעים שהוא מרגיש קצת ארוך מדי, אבל התוצאה הסופית מתגמלת, כאשר מדובר בסיפור מתח קלאסי, שמרגיש כמו תוצר של תקופה, במסגרתה ספרי וסרטי המתח היו בסוג של עדנה.

קשה לספר יותר מדי פרטים מבלי לפגוע בעלילה, לכן לא אספיילר ואומר שמדובר בסרט מותח ומרתק עד סופו. לעיתים החלקים של הפאזל לא מתחברים ולעיתים הם מתחברים בקלילות, אבל עד הרגע האחרון המתח נשמר ובאמת מדובר באחד הסרטים שיותר נהניתי לצפות בהם לאחרונה וכזה שהזמן לא פגע בו במאומה.

כדאי ומומלץ - 7.5 ויופי של מותחן צרפתי משובח.
  6 Giorni fa
Miles Ahead (2015)
B0B0 מעולם לא הייתי חובב ג'אז גדול והאמת שגם לא התחברתי יותר מדי לסרטים שהנושא המרכזי בהם הוא נגני ג'אז, אבל חשבתי שלא כדאי לפספס את דון צ'ידל בשיתוף פעולה עם יואן מקרגור, בסיפור כלשהו על מיילס דיוויס ובכך לתת לעצמי הזדמנות קצת להבין מי היה האיש, כי על פניו אין לי יותר מדי מושג מי הוא ומה היה.

הסרט מתחיל עם קול נמוך וחרישי של מיילס דיוויס מתחיל לספר את סיפורו וכיצד הוא מתאר אותו בכמה מילים - עובר לנגינה בחצוצרה ומיד אנחנו נזרקים לסיפור ערוב ימיו של דיוויס, כאשר כולם רוצים ממנו עוד משהו ובעיקר שזה יהיה חדש ואילו הוא...מעדיף להישאר בבית, להשתכר ולהסתמם ללא הכרה. ניכר כי צ'ידל עושה עבודה טובה, בעיקר כאשר אין לי מושג איך היה נראה ומתנהל דיוויס האמיתי. מקרגור בכימיה טובה איתו ומגלם תפקיד מצוין גם הוא והסיפור....מסופר לא רע, בהתחשב בכך שההתחלה די קשה ללעיסה ולעיכול.

מיילס דיוויס של ימי הכלום הוא אדם מריר ומרוחק וכאשר עיתונאי יומרני מגיע לראיין אותו, הם פוצחים במסע הזוי, על גבול הפסיכדלי, על מנת להציל חומרים שלא הופצו של דיוויס, מלהיות מופצים כלפי חוץ. בין לבין, חוזר דיוויס אל הימים היפים בהם למוזה שלו הייתה צורה, שם והיא אף ענדה טבעת על אצבעה.

הפלאשבקים לא תמיד מסתנכרנים עם הקצב של הסרט, אבל הם תורמים עוד טיפה להכרת דמותו של הנגן המחונן, שמוכיח פעם נוספת, שלצד כל גאונות מגיעה עלייה לאוויר, שקשה להוריד מבלי לדחוף סיכה.

דיוויס מצטייר בתור גאון מוזיקלי ועם זאת בתור אדם ששאף מספיק אוויר פסגות בשביל להבין שהוא בדיוק מה שאומרים עליו וזה לא מתקדם למקומות טובים, כאשר היוהרה עוברת את גובה האדם.

לקית' סטנפילד ומייקל סטולברג מחזקים את צ'ידל ומקרגור בסרט מעניין לפרקים, אבל בגדול לא פורץ שום גבול ולא יוצר עניין עודף או שוקע לאחר מכן. אולי תרצו לקרוא על האיש לאחר הצפייה בסרט, אבל לא תזכרו את כל הסיפור כבר לאחר יום או יומיים, כיוון שהסרט לא מותיר רושם והשפעה חזקה על הצופה. בינוני קלאסי.
  Settimana fa
Dreamland (2019)
סרט שהיה מרגיש לי כמו בזבוז זמן טוב בקולנוע, כי פשוט לא הצלחתי לשרוד אותו בעירנות מלאה בשני ניסיונות של צפייה. בסופו של דבר איכשהו צלחתי את החוויה, אבל סרטים שגורמים לי להירדם - אומרים דרשני. פין קול המצוין מ"פיקי בליינדרז" ומרגו רובי בסיפור מערבון, אהבה ובעיקר שיעמומון לא קטן. רציתי לאהוב ולהתחבר לסרט הזה, אבל פשוט לא הצלחתי. הקווים הכלליים שלו טובים למדי וגם הביצוע, אבל הכימיה בין השניים לא כל כך קיימת ואין יותר מדי התרחשויות בסרט.

הבמאי הצעיר של הסרט - מיילס ג׳וריס-פייראפיט בן ה-23, מנסה להעניק לו נופך מערבוני, בגלל הסביבה וכמובן שז'אנר סרטי הפשע מוזכר ומקבל נפח מסוים בסרט ועם זאת, הוא טובע בין רפרנסים ושלל מטאפורות של מזג האוויר והסופות החוליות, בנוגע להלך רוחם של גיבוריו וכמובן הלך הרוח של התקופה.

רובי מגלמת שודדת בנקים נודעת לשמצה ואילו קול מגלם בחור צעיר ואבוד, שבעיקר חולם על סרטי וסיפורי מאפיות. החיבור בין השניים - אישה בוגרת שיודעת מה היא רוצה מעצמה ובין נפשו הצעירה של קול יוצר אפקט זהה לזריקת מנטוס אל תוך בקבוק קולה והלוחות הטקטוניים של עלילת הסרט זזים לאיטם, אל עבר סוף ידוע מראש.

ועם כל האמור, התזוזה של הלוחות הטקטוניים הללו היא איטית ומייגעת לפרקים. לא מרגשת ולא סוחפת, מדובר בסרט בינוני שדווקא עשוי טוב, מלא מעט מרכיבים טובים, אבל די נופל במבחן התוצאה והריתוק למסך. תפקידים לא רעים בכלל וחיבור שכמעט לא קיים לצערי והופך את הסרט למה שהוא, בסופו של דבר.
  Settimana fa
The Millionaire (2008)
סרט ממש טוב, המעבר בין הזמנים, המשחק, הדמויות והצילום פשוט עובד מצויין, מציג ברמה הכי טובה את חיי העוני בהודו
  3 Settimane fa
X-Men: The New Mutants (2020)
הכל עניין של ציפיות, ולא כאלה של כרית.
יחסית לסרט שקשור לעולם של X MEN ויש בו את הכוכבת הראשית של קווין גאמביט (אניה טיילור ג'וי), את מייסי ויליאמס ממשחקי הכס, צ'ארלי היטון (דברים מוזרים), אליס בראגה ועוד...מדובר באכזבה, הכל בינוני בסרט, התסריט ואיתו גם המשחק של החבורה שמשחקת בסרט וזה נובע בעיקר בגלל דמויות וטקסטים בלי יותר מידי מעוף.

אבל אם באים עם ציפיות נמוכות, מקבלים סרט אימה לא רע בכלל שאמור לבנות את הדמויות הבאות של אקס מן ובתקווה שאחרי שהתמונות יחברו אל היקום של אקס-מן זה יהיה קצת יותר טוב, אבל בתור התחלה זה לא רע וכמובן..גם לא כזה טוב.

בקיצור, 6/10, אפשר לראות

  3 Settimane fa
Ma (2019)
סרט אימה נחמד, כזה של פעם, לא מתוחכם מידי, מנסה להבהיל ולהקפיץ ובעיקר לא מנסה להתיימר להיות מה גדול מידי.
מומלץ לחובבי האימה שסתם רוצים להעביר את הזמן עם עוד סרט מהז'אנר.
6.5/10
  3 Settimane fa
The Silencing (2020)
יש סרטים כאלה, שברגע שמסיימים אותם די שוכחים מהם ההשתקה הוא אחד מהם, הוא לא סרט רע אולי קצת עייף וקצת קודר מידי אבל בהחלט לא סרט רע, יש בו שחקנים טובים, סיפור טוב ומעניין, אבל הוא לא מצליח להגיע לרמות הטובות של הסדרות שבהם כוכביו השתתפו (משחקי הכס ופיקי בליינדרס).

אין לי ספק שעוד שנתיים ככה אני אכנס לאתר כדי לוודא שלא ראיתי את הסרט הזה לפני שאני צופה בו ואגלה שכבר ראיתי אותו.

6/10
  4 Settimane fa
E Giustizia Per Tutti (1979)
סרטים שצריך להתבייש שלא ראיתי לפני כן ועוד בתור חובב פאצ'ינו של ימי קדם. ככה אני אוהב את הפאצ'ינו שלי - כפי שכתב קודמי בביקורת מטה - שומר על הצדק ובלתי משוחד. וכמובן צועק. כל כך צועק. בסרפיקו הוא היה יוצא מן הכלל ובסרט הזה לא פחות. מדהים ש-41 שנים עברו והסרט עדיין כל כך רלוונטי לימינו אנו וככל הנראה ימשיך להיות רלוונטי עוד מאה שנים אחרי שכולנו נתפורר לאבק.

פאצ'ינו שב לגלם את תפקיד החיה יוצאת הדופן בסביבה הטבעית שלה - עורך דין עם מוסר גבוה, שמנסה ללא הרף להביא את לקוחותיו למיצוי דין אמיתי ונתקל בחומה חיה ומתסכלת כל כך של אנשים מושחתים ושל מערכת משפטית מוטה לטובת גורמים חזקים או כאלו שכבר הפסיקו מזמן להשתין על האנשים הקטנים והשקופים.

הסרט מציג בצורה יוצאת דופן את הניתוק שבין היושבים בראש המערכת המשפטית לבין האנשים שאותם הם שופטים. הוא מציג את הקרע העצום בין החוקים שנועדו להיטיב עם מערכת המשפט ועם השימוש הציני שלהם בפועל ונורמן ג'ויסון מיטיב להציג את הכל באופן מאוד פשוט וכזה שלא משתמע לשני פנים.

הדמויות הן קריקטוריסטיות לחלוטין וג'ויסון משתמש בהן באופן מופרז, על מנת להקצין כל סיטואציה ולהעצים את חוויית הצפייה והוא בהחלט יודע מה הוא עושה, כאשר אי אפשר להתעלם מהמסרים של הסרט ומהסאבטקסט המאוד מובלט שלו. סרט שעומד במבחן הזמן ויתרה לכך, הוא פשוט חוויה חזקה ועוצמתית ועל אף ההגזמות והצרחות הפסיכוטיות של פאצ'ינו (כמה התגעגעתי), זה סרט שהצופה הופך להיות חלק ממנו, בלי להעמיק יותר מדי בדמויות שמסביב.

הגיבור הראשי הוא המרכז וסביבו הכוכבים נעים בחוסר שקט ומנוחה. כל תפקיד של שחקן משנה מקבל את הנתח הקטן, אך העסיסי שלו (ג'פרי טמבור בהופעה מטריפה) ומבליט את הכוכב הראשי שלו, בהופעה נפלאה ששוב גורמת לחוש את הגעגוע והערגה לסרטים הישנים יותר, אך אלו שמקשים את היכולת לנתק מהם מהרגע הראשון ועד האחרון.

תעשו קצת חזרה אחורה ורוצו לפאצ'ינו בזרועות פתוחות.
  Mese fa
I Tre Moschettieri (2011)
זה סרט לא רע בכלל. אני לא מבין את הדירוג הנמוך, צריך לשפוט את הסרט הזה לפי העטיפה. הוא לא מתיימר להיות משהו אחר, ולא מנסה באף שלב לקחת את עצמו ברצינות.

הסרט הזכיר לי את הסרט מסביב לעולם ב-80 יום של צ'קי צ'אן מהבחינה שהוא מצועצע כזה ומוגזם בדרכו שלו.
אם תנסו פשוט לרגע ולהנות מהרגע, תמצאו סרט מצוין עם אקשן ומתח שתתמוגגו ממנו.

  Mese fa
Dal Tramonto All'Alba (1996)
זה התחיל ממש טוב, עוד סרט איכותי של שנות ה-90..קלוני כריזמטי, טרנטינו משוגע והטקסטים מצוינים ואז מנקודה מסוימת מטורף והסרט מחליף ז'אנר וזה לא בטוח שזה מה שהסרט הזה היה צריך ומסרט עם פוטנציאל ל- הוא מסיים איפשהו ב 6.5 כשההיגיון (גם במסגרת הסרט) יוצא לחופשה וגם האפקטים של שנות ה-90 מזכירים לנו כמה האפקטים היום טובים.

בקיצור, זה בהחלט לא לכל אחד.
6.5/10
  Mese fa
Il Gioco (1997)
כרגיל, אין על שנות ה-90 מבחינת קולנוע, כשלא משקיעים באפקטים וכן משקיעים בכתיבה, מקבלים סרטים כאלה, שאמנם לפחות לטעמי הסוף לא מפתיע יותר מידי, מצד שני הדרך מותחת ומרתקת.

הסרט נשען כמעט לבדו על מייקל דאגלס שכרגיל אדיר.

בקיצור, אני ממשיך את גל הביקורות החיוביות פה, בהחלט שווה צפייה.
7.5/10
  Mese fa
Ushpizin (2004)
אני חושבת שהסרט טוב. אני אוהבת שהכל הדמות סיפור. הם מעניין כי הדמות לא אותו דבר. הדמות שהכי אהבתי הייתה משה. חשבתי שהוא מיוחד, חכם ומעניין. ישנם שיעורים רבים שתוכלו ללמוד מהסרט הזה, אך הוא עדיין טוב לראות.



  Mese fa
Ushpizin (2004)
אני מאוד אוהבת הסרט. אני חושבת הסיפור מצוין. אני מאוד מאוד אוהבת לא הכל הלך מושלם אבל הכל בסופו של דבר היה בסדר. המסר של סרט גם טוב כי המסר מאוד נכון כי זה לא טוב להיה כועסת. גם הדמויות בסרט היו טובות מאוד. הם הראו רגש טוב בסרט.
  Mese fa
Ushpizin (2004)
לסרט יש עלילה טובה. זה מתחיל בזוג בעייתי שמחפש כסף לאוכל, משלם שכר דירה וקונה סוכה לחג הקרוב. הזוג גם דתי ומתגורר בשכונה מאוד דתית בישראל. משה ומולי באמת רוצים ילד אבל היא לא יכולה להרות. נוסף על כך, חבריו הוותיקים של משה מגיעים לעיר וגורמים למולי ולעצמו לבעיות רבות. מה שמשה לומד, בסופו של דבר, הוא שכולנו חייבים להיות אמונים במה שאנחנו רוצים בחיים כדי שזה יקרה.
  Mese fa
Ushpizin (2004)
אהבתי את הסרט מהדמויות ועד העלילה המעניינת מאוד שהעסיקה אותי בזמן הצפייה. הכל היה מחושב היטב ומשעשע. זהו סרט נהדר עבור כל אחד לצפות בו. הסרט אולי לא יהיה נהדר עבור ילדים צעירים יותר. בסרט היו גם חלקים רציניים ומצחיקים שהפכו אותו לצפייה מהנה מאוד.
  Mese fa
Borat Subsequent Moviefilm (2020)
הראשון בא אלינו בהפתעה וסערה עצומה, סשה ברון כהן הצליח ליצור הומור שלמרות שהוא נמוך מאוד הוא מצליח להיות שנון מאוד, מאין הכלאה מיוחדת כזאת בין סרט פורנו לבין דרמה מרגשת, הסרט זכה לים של ביקורות חיוביות וגם לכאלה שקצת פחות התחברו, במיוחד אזרחי קזחסטן וכאלו שברון כהן עבד עליהם עם דמותו של בוראט, אבל מה שבטוח זה שהסרט הראשון של בוראט היה הצלחה מסחררת ברמה עולמית, לא סתם 14 שנים אחרי יש עוד תחפושות של "עיתונאי דפוק" בארה"ב.

עם כל המטען הזה על הכתפיים החשופות, סשה ברון כהן ניגש ליצור את הסרט השני ולמרות שהסרט השני קצת פחות מצחיק, קצת פחות מפתיע, הוא עדיין מצליח להתעלם מהעובדה שהציפיות לא הגיוניות ושהוא צריך לחדש ולהצחיק ומצליח להוציא סרט מצחיק ומרענן ואם יש שנה שצריך לצאת סרט מצחיק, זאת 2020, לסשה ברון כהן יש הומור שהוא קיצוני, או שאוהבים אותו או ששונאים אותו אז מי שאהב את הסרטים הקודמים יאהב גם את זה.

צ'אנקווי.
7/10
  Mese fa
In Libertà (2007)
סרט נדיר מאוד.
החבילה המושלמת- משחק, נופים משגעים, מתח, פסקול כובש.

סרט שראיתי 8 פעמים, התחברתי לפסקול שלו ולאדי וידר, לשחקן הראשי ולסיפור העוצמתי.
אחד הסרטים הכי אהובים עלי.
  Mese fa
Superman: Man Of Tomorrow (2020)
בסרט הזה יש חזרה אחורה, אל עבר עידן הביניים שבמסגרתו סופרמן מגלה את עצמו אל הציבור הרחב. כמובן שהסיפור מעודכן לימינו אנו והפלאפונים הם חלק אינטגרלי מהעלילה, אך אין העובדה משנה את היותו של איש הפלדה מגן מטרופוליס והעולם כולו.

סופרמן מתחיל לצאת מהצללים ופוגש בצייד ראשים בין גלקטי, שמחפש אותו ורוצה את הפרס שעל ראש הקריפטוני האחרון. קלארק קנט, שלא יודע כמעט דבר על היותו האיש שהוא, מתחיל לגלות עוד ועוד פרטים על עצמו וכל זאת במסגרת מלחמה מול אחד מהשרידים שהותיר אחריו הצייד, גס הרוח והקריקטוריסטי.

מהות הסרט מבחינת סופרמן היא עצם העובדה שהוא מגלה את עצם חייזרותו וכיצד העולם רואה אותו בתור מושיע ומגן, אך בו זמנית גם רואה חייזרים, ככלל, בתור גוף פולשני ומאיים. ההתנגשות הראשונה הזו עם היותו חלק מקהילה אל מול זהות, שאינה ידועה לו ולעולם כולו, היא זו שבה מתעסק הסרט בעיקר.

סיפור הרקע שמסביב, דווקא תואם פחות את הרצינות, כאשר לפרקים רבים נראה כי זה סיפור סופרמן נגד גודזילה או משהו כזה והעלילה הולכת ומתדרדרת מרגע לדודלי. אני לא טוען שיש צורך לחפש ריאליזם בסרטי קומיקס, אבל דווקא כאשר הם הגיעו לרמה מסוימת שלא כדאי לרדת ממנה, פתאום סופרמן מבצע צניחה קלה. לא נחזיק את זה נגדו ובסך הכל סרט נחמד.
  Mese fa
Non è Un'Altra Stupida Commedia Americana (2001)
כבר לא עושים פרודיות כאלה וכמו סדרת מת לצעוק, סרט מצחיק, קליל ומשוגע.
7/10
  Mese fa
Vampires Vs. The Bronx (2020)
לא ציפיתי ליותר מידי, הרעיון נשמע בינוני מינוס, השחקנים לא מוכרים (אולי חוץ משרה גאדון שממש ממש קצת מוכרת) והציון בIMDB בהחלט לא משך את תשומת הלב ועדיין, מצאתי את עצמי רואה את הסרט ואפילו די נהנה, הסיפור די פשוט ומן הסתם זה לא סרט שיביא יותר מידי טוויסטים, אבל סרט חמוד.

6.5/10
  Mese fa

TOP 500
Statistiche
28,447 Film, 2,959 Serie, 7,004 Stagioni, 119,427 Episodi, 388,112 Persone, 552,363 Utenti, 267,088 Messaggi, 28,739 Commenti, 94,003 foto, 6,647 Video
Informazioni generali e altre pagine
Lingua
סרטים © 2020